"אחיזת אמא" נקודה למחשבה !
לפני כשלוש וחצי שנים החלה נרקמת ידידות נפלאה
ביני לבין הגדול מכולם ישראל גוריון.
ביני לבין הגדול מכולם ישראל גוריון.
בתחילת תהליך העבודה בנינו, כשסדנת מונופול שפת הגוף
הייתה רק בחיתוליה, החלטנו לצלם תמונות משותפות לטובת חומרים שיווקים.
הייתה רק בחיתוליה, החלטנו לצלם תמונות משותפות לטובת חומרים שיווקים.
עמדנו שנינו מול המצלמה
ופשוט זרמנו והחלפנו פוזיציות כאוות נפשנו
מבלי להקדיש לדבר מחשבה מרובה.
ופשוט זרמנו והחלפנו פוזיציות כאוות נפשנו
מבלי להקדיש לדבר מחשבה מרובה.
כשהציג בפני יקי הלפרין הצלם את התמונות שצולמו זה הרגע,
נדהמתי לגלות שבכל התמונות אחזה יד ימיני את מפרק ידי השמאלית.
נדהמתי לגלות שבכל התמונות אחזה יד ימיני את מפרק ידי השמאלית.
אחיזה זו נקראת בז'רגון המקצועי : "אחיזת אמא".
דמיינו אימא החוצה עם ילדה כביש סואן,
היא לעולם לא תאחוז בכף ידו שכן ידו יכולה להשתחרר מידה ולכן
תאחוז בדרך כלל במפרק כף ידו וכך תבטיח את ביטחונו.
היא לעולם לא תאחוז בכף ידו שכן ידו יכולה להשתחרר מידה ולכן
תאחוז בדרך כלל במפרק כף ידו וכך תבטיח את ביטחונו.
אחיזה זו משקפת חוסר ביטחון וחוסר שקט.
כשאדם נמצא בסיטואציה שאינה טבעית לו והוא חש חוסר ביטחון מסוים,
הגוף ידבר ע"י מיקרו תנועות/ הבעות את מה שמתחולל
בפנים בנפשו של אותו אדם.
בחרתי להציג בפניכם את התמונה הזו כי היא משקפת
באופן כל כך טבעי ואמיתי את תפקידו של הגוף ככלי לביטויה של הנפש!
באופן כל כך טבעי ואמיתי את תפקידו של הגוף ככלי לביטויה של הנפש!
לאור העובדה כי הקשר שלי עם ישראל גוריון היה רק בחיתוליו
ועל אף ההסכמה ההדדית להצטלם יחד, המטרה המשותפת
והעובדה שאני מומחית לשפת הגוף לא מנעו מגופי להביע את שחשה נפשי!
ועל אף ההסכמה ההדדית להצטלם יחד, המטרה המשותפת
והעובדה שאני מומחית לשפת הגוף לא מנעו מגופי להביע את שחשה נפשי!
הכניסה של ישראל לטרטוריה האינטימית שלי כאדם יחסית זר
יצרה חוסר שקט ואיום קל שקיבל ביטוי ע"י תנועת גוף
שלא הייתי מודעת לה באותו הרגע!
יצרה חוסר שקט ואיום קל שקיבל ביטוי ע"י תנועת גוף
שלא הייתי מודעת לה באותו הרגע!
את שפת הגוף ניתן ללמוד!
ניתן גם לשלוט בה במידה מסוימת אך לא ב- 100%
ולכן הידע ביכולת קריאת מיקרו הבעות היא זו החשובה!
