השרה איילת שקד, האם באמת חושבת שהיועץ המשפטי לממשלה ישר והגון? תשפטו אתם

הבוקר צפיתי בראיון שנערך עם השרה איילת שקד.

איילת שקד, שרת המשפטים, אישה מרשימה מלאת כריזמה ובטחון עצמי עמדה בכבוד בשאלות הנוקבות שהופנו אליה על ידי המראיין בנוגע לפרשת ביבי-מוזס. 

בקול יציב, רם וקצבי ענתה על סוגיות הקשורות ליועץ המשפטי לממשלה ולראש הממשלה. כשלא יכלה לענות בצורה ישירה, ענתה כמו פוליטיקאית מנוסה בצורה עקיפה אך נחרצת.

מודה שישבתי מול הריאיון מוקסמת נוכח הכריזמה המתפרצת ורהיטות הדיבור. 

אבל משהו בכל זאת הפריעה לי... גרוד מקצועי... עקצוץ שאני מכירה כשמשהו לא מסתדר לי. שמשהו מוסתר במיומנות רבה על ידי הנואם אבל הגוף שלו מסגיר אותו.

העלתי לתוכנת העריכה שלי את הקטע בראיון בו מדברת השרה שקד על היועץ המשפטי לממשלה. "מדובר ביועץ משפטי הגון, ישר ומקצועי", אמרה בקול בוטח. 

האומנם?

חשוב לזכור, שפת הגוף, בעיקר מיקרו הבעות (זליגה לא רצונית של תנועת פנים ) משקפות אמת פנימית עמוקה יותר בה אוחז הדובר.

כאשר האמת הפנימית והחיצונית זהות. ישנה הלימה במיקרו הבעות, כאשר קיים פער מתרחשת זליגה של אלפית שניה..

בזמן ששקד מציינת כי מדובר "באדם ישר" זולגת מפניה מיקרו הבעה של בוז, המתבטאת בהרמה של צד אחד של השפה העליונה.

בהמשך מציינת שקד כי מדובר באדם מקצועי! אך ברגע זה ממש היא עוצמת עיניים. אדם שעוצם עיניים לשבריר שניה יותר מהרגיל מנסה להסתיר שלא במודע את הרגש האמיתי שמרגיש בהקשר למה שאמר .

חשוב לזכור, כי העיניים הם האיבר היחיד בגופנו שלא ניתן לשליטה, הפקודה לעיניים מועברת מתת המודע ולכן לא חשוב כמה יהיה האדם פוליטיקאי משופשף או איש מכירות מצטיין עדיין אצל כולנו בלי יוצא מן הכלל תשתקף האמת בעיניים.

לסיום.... מציינת שקד בנחרצות כי היא "סומכת עליו ב 100%" - ברגע זה העפעפיים של השרה יורדות מעט ומכסות חצי מהעין. בשפה המקצועית קוראים לזה "הורדת מסך". סממן זה מעיד לרוב על הסתרה של אמת\ דעה אחרת מזו שנאמרה.

מוזמנים לצפות בסרטון ולהחליט בעצמכם. 

מעיין בשן – מומחית ופרשנית לשפת הגוף.

                    

    

עד כמה שפת הגוף האישית של טרמפ וקלינטון משפיעים על הסיכוי של כל אחד מהם לזכות או להפסיד בנשיאות ולמה זה צריך לעניין אותנו?!

בואו נצלול פנימה אל נושא חם ומשמעותי- הבחירות לנשיאות ארה"ב.

מערכת הבחירות בארה"ב כהרגלה אינה מפסיקה להפתיע! מתוך 17 מתמודדים נותרו -2 הילרי קלינטון ודונאלד טראמפ. שאלות רבות נשאלו ועוד ישאלו כיצד דווקא 2 מתמודדים אלו הגיעו לשלב המכריע והסופי.

איך מתמודד שלא היה מעולם חלק מהפוליטיקה בארה"ב הפך מאנונימי למתמודד המוביל לנשיאות. גם לגבי הילרי לא חסרות תהיות, אבל בואו נתחיל מדונאלד טראמפ:

שפת גופו של טראמפ מדהימה בעיניי!

אני לא יודעת עד כמה אתם מודעים לעובדה כי שפת הגוף משפיעה ותופסת את עיקר המסר בכל תקשורת

השפעתו עומדת על כ-93% לעומת המלל שמשפיע רק על 7% בלבד! כלל זה מסביר הכול בנוגע לטראמפ.

האזנתי לעשרות ראיונות שביצע, ברובן היה עסוק בגידופים, הכפשות והקטנת היריבים שלו. למרות זאת טיפס באופן מטאורי מעלה.

כיצד זה יתכן? הסוד טמון בשפת גופו הייחודית. לאורך כל הראיונות מצאתי "חתימה בשפת הגוף". אחת הבולטות מבניהן היא התנהלות שווה בין השימוש בצד הימני של גופו לצד השמאלי.

הצד הימני של גופנו משקף את הצד האלים, הנוקשה וההחלטי של האישיות שלנו לעומת הצד השמאלי המייצג את הצד הרך, העדין והרגיש שלנו.

כשאדם משתמש באופן שווה בשתי ידיו הוא נתפס אצל האחר כאדם אמין וכריזמטי באופן קיצוני.

דבר נוסף ומדהים אצל טראמפ היא אופן הזזת הידיים. בזמן שיח רובנו נשתמש בידיים בתנועה הנעה ממרכז הגוף כלפי חוץ, אבל אצל טרמפ זה הפוך!

עפ"י מחקרים שנעשו גילו כי אנשים שתנועת ידיהם נעה פנימה מעידה על אנשים בעלי יכולת יצירתית גבוהה וחשיבה מחוץ לקופסא.

עכשיו אתם מבינים למה אנשים בוחרים בו?

לצד הכריזמה והאמינות אנחנו יכולים לראות באופן ברור שפת גוף המעידה על אלימות כבושה.

השפתיים של טרמפ רוב הזמן במצב קפוץ (מעיד על מתח או טונוס שרירים גבוהה באזור הפנים) המתחלף בחשיפת שיניים (כמו חיות בטבע שרגע לפני התקיפה חושפות שיניים).

טונוס שרירים גבוהה ניתן למצוא אצל טרמפ גם בשרירי הידיים.  

לעומת טרמפ, החתימה של הילרי קלינטון מעט שונה ובהחלט משבשת את הסיכוייה לזכות בנשיאות.

אצל הילרי מצאתי 2 מאפיינים מאוד בולטים בשפת גופה:
1. כיווץ כתפיים- הילרי נוהגת לכווץ כתפיים (מיקרו הבעה שאינה נשלטת). הכיווץ נתפס בתת המודע כחוסר ביטחון, כמי שלא ניתן לסמוך עליו- תשדורת בעיתית למתמודד על התפקיד הגדול והמשמעותי בעולם.

2. עצימת עיניים- העיניים הן הראי לנפשו של האדם, האיבר היחיד בגוף שלא ניתן לשלוט בו. העיניים מקבלות את הפקודה ישירות מתת המודע שלנו ולכן גם אם אדם יעשה מאמצים מאוד גדולים הוא לא יצליח לשלוט העיניים. עצימת העיניים מתאפיינת אצל אנשים שרוצים להסתיר משהו וכן מייצרת חוויה ש"אין על מי לסמוך", של שקר וחוסר אמינות.

עד כאן להפעם

המחלה הבלתי מדוברת של ראיונות עבודה – שפת גוף

דודי בעל תואר שני בהנדסת חשמל סיים את עבודתו לאחר חמש שנים באינטל כמהנדס מערכת ומאז לא מצליח למצוא עבודה. הוא חכם, מבריק ומומחה בתחומו אז מה עוצר אותו? מדוע דודי לא מצליח למצוא מקום עבודה? התשובה לכך פשוטה להפליא, שפת הגוף של דודי משדרת תבוסתנות, פחד וחוסר ביטחון ניכר מה שפוגם בסיכויו למצוא את עבודת חלומותיו.

שפת גוף היא המחלה של מרבית ממחפשי העבודה ומה הצרה? שרובנו כלל לא מודעים לשפת הגוף שלנו וכיצד אנו נתפסים ברושם ראשוני ובהמשך ההתנהלות מול אנשים אחרים בסביבה חברתית ובמיוחד בראיונות עבודה. כאשר אנו באים להתקבל למקום עבודה חדש כל מילה שלנו נמדדת וכל מבט והבעה שלנו נבחנים ועל כן אם ביום יום ההתנהגות שלנו עוברת "מסך" הרי שבראיון עבודה ישימו לב לכל מה שאנו משדרים.

כך לדוגמא הסתתרות מאחורי כיסא או נגיעה במשענת שלו יכולים לשדר, אפילו בתת מודע, למראיין כי אנו חסרי ביטחון וכך לא נתקבל לעבודה, כמובן שאנו חייבים לזכור זאת ולהימנע מפעולות אלו. פעולה נוספת היכולה להעיד על לחץ היא דווקא רעד בלתי נשלט באחד מחלקי הגוף במה שיגרום למראיין לחשוב כי איננו מתאימים לסביבת העבודה.

אז מה עלינו לעשות? כיצד נימנע מכל אותם כשלים המונעים מאתנו להגשים את חלומנו ומסתירים את הכישורים האמתיים שלנו? מדוע שאדם מוכשר, חכם ומשכיל לא יתקבל לעבודה אליה הוא מתאים? הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להיות מודעים, מודעות לשפת הגוף שלנו היא המפתח לשיפורה. אם נדע כי אנחנו משדרים חוסר ביטחון, לחץ או חוסר אמינות ועוד כהנא וכהנא תכונות גרועות נדע גם שאנו יכולים לשפרן.

מרגע שאנו מודעים לכשלים שלנו, יהיה לנו קל בהרבה להתגבר עליהם ולשפרם. השיפור יכול לנבוע מעבודה עצמית אינטנסיבית, אך מדובר במשימה שקשה לרבים לבצע ויכולה אף להוביל לטעויות קשות. אחד הדברים שניתן לעשות בכדי להתגבר על הבעיה היא לפנות לאיש מקצוע אשר יסייע לנו עם שפת הגוף וישפר אותה בעשרות מונים.

הפעולות הנסתרות והסמויות של החיים הן אלה שפעמים רבות משפיעות על מה שקורה במציאות ושפת גוף היא דוגמא מובהקת לכך. העצה הכי טובה שניתן לתת למועמד לראיון עבודה היא לא להזניח את שפת הגוף שלו ושישדר ביטחון עצמי גבוה ואת זאת ניתן לעשות בנקל באמצעות סיוע ועזרה. 

מה הפנים אומרות עלינו?

לפני שנים רבות דר' פול אקמן קבע כי קיימות 7 הבעות פנים מרכזיות של רגשות: שמחה, עצב, כעס, פחד, הפתעה, סלידה ובוז. הבעות פנים אלו  מופיעות אצל כל אדם בעולם מבלי פערי גזע, דת, מין ופערים תרבותיים וחברתיים.

כשעומד מולנו אדם, אם רוצים לדעת האם הוא דובר אמת או שקר ומה באמת הוא מרגיש כל מה שצריך לעשות הוא להסתכל על פניו. המילים שיוצאות לו מהפה מעבירות רק 7% מהמסר! הפנים שלנו מעבירות לסביבה מסרים רבים- גם כאלו שאנחנו מעוניינים להעביר וגם כאלו שאנחנו מנסים להסתיר וזו אחת הסיבות שחקירות תמיד מצולמות.

הבעות מסוג מיקרו הבעות הן הבעות שלעיתים רק התת מודע שלנו קולט ולמוח שלנו אין אפשרות להסביר את התחושה שאנחנו חשים. מדובר בהבעות שמופיעות לרוב סביב העיניים הפה והידיים והן נמשכות רק 15/1 או 25/1 השניה! כך שמספיק רגע קטנטן של חוסר תשומת לב או מצמוץ בשביל לפספס. במקרה הזה, שם המשחק הוא מודעות. לאדם עצמו אין אפשרות להסתיר הבעות האלו מכיוון שהן זולגות באופן לא רצוני. לדוגמא- אם משהו לא נראה לנו ואין לנו כל יכולת להסביר מדוע, כנראה עבר איזה שהוא מסר ברמת המיקרו הבעה שנכנס לתת מודע שלנו.

לעומת הבעות המיקרו, הבעות המאקרו הן הבעות פנים המציגות רגשות שאין לנו כל סיבה להסתירן. הבעות אלו נחשפות לרוב כשנהיה בסביבת אנשים שנוח לנו איתם או שאנחנו לבד, אורכן בין חצי שניה ל4 שניות וכל איברי הפנים כלולים בהן.

כדי להבין מסרים כללים שהגוף בכלל והפנים בפרט מעבירים לנו אין צורך להיות מומחים לשפת גוף ולחקור את הנושא במשך שנים. כל מה שעלינו לעשות הוא להקשיב לקול הפנימי שלנו, לא להתעלם מהאינטואיציה ולאמן את המוח לאותת לנו, כשהוא מזהה  זליגה של מיקרו הבעה בפניו של אחר.   

אין אור בקצה המנהרה!

האם לקוחותיה של ענבל אור יוצאים מאור לחושך ? ניתוח שפת הגוף של ענבל אור, על פי הראיונות האחרונים שנערכו עימה בתקשורת, ובעיקר הראיון המדובר שקיימה לאחרונה בחדשות ערוץ 2, מעורר מחשבות רבות. לאורך השבוע כולו, לא פסקו להגיע אליי הודעות ומיילים של חברים, מכרים ואנשים שאני לא מכירה, שהתעניינו בדבר אמינותה של ענבל לאורך הריאיון כולו.  אחרי עשרות טלפונים והודעות, ולאחר שהתבקשתי לנתח את הריאיון בתוכנית רדיו, וכמעט בכל שיחה אליה נקלעתי בשבועות האחרונים, החלטתי שכדאי לשתף את הניתוח המקצועי שלי ברבים. ראשית, אני חייבת לציין כי הסיפור של ענבל אור נגע לליבי באופן אישי, אך לא מהצד של "סינדרלה", אותה אישה חסרת כל, שגדלה בבאר שבע וצמחה והפכה למיליונרית בעשר אצבעות (כפי שהיא מתארת), אלא דווקא מצידם של אותם רוכשים, לקוחותיה, ששמו את כספם על קרן הצבי, בתמימות אין קץ ובאמונה אחר חלום נכסף שמכרו להם.  הסיבה שבחרתי להתמקצע וללמוד לעומק את נושא שפת הגוף, נבעה מ"עקיצה" כלכלית כואבת של רואה חשבון, שגנב את כספי וכספי בן זוגי בשיטתיות ובחכמה רבה. ואני, שרציתי להאמין לכל הטוב שאותו רואה חשבון הציע, הלכתי שבי אחריו. על אף ספקות רבות שהידהדו בי לאורך כל הדרך, תחושותיי הפנימיות, כלומר האינטואיציה שלי, צעקה לי לא פעם ולא פעמיים, אך עדיין בחרתי להאמין לסיפורים ולהבטחות קסומות.  אז איך זה קורה ? הנטייה של כולנו בלי יוצא מן הכלל היא להישען על ההיגיון, על השכל. בעידנים היסטורים, הינו עסוקים בהישרדות, מאחר ולא היתה לנו חלופה אחרת, נשענו על האינטואיציה, על הבסיס ההישרדותי שדאג להעניק לנו הבורא. ואילו כיום, בעידן הסמרטפונים, הנתיבים הכפולים, האינטרנט וטירוף הטכנולוגיה, אנו מחפשים את התשובות בידע נרכש, בעובדות מוחשיות, ומתעלמים יותר ויותר מהאינטואיציה. ופה טמונה הטעות! שפת הגוף היא האינטואיציה בשיא הדרה! החושים שלנו קולטים המון אינפורמציה מהסביבה, עוד הרבה לפני שהמוח מצליח לעבד את הנתונים ומייצר תחושה פנימית רגשית שברוב המקרים (כ – 95% עפ"י מחקרים) הינה נכונה. כלומר, אדם יודע אם זה העומד לפניו מספר לו סיפורי אגדות או מתכוון לכל מילה שאומר. אני חייבת לסייג ולציין כי שפת גוף משקפת את האמת הפנימית של אדם. את תחושותיו ורגשותיו האמיתיים ולעיתים גם את מבנה האישיות שלו. ולכן, בכתבה זו אתייחס רק לעובדות המשתקפות מתוך שפת גופה של ענבל אור בראיונות הטלוויזיוניים שנערכו עימה. עובדות שבחרה לא לחשוף בראיון זה.  בבואי לבחון שפת גוף של אדם, אני למעשה עושה קישורים וחיבורים בין הסיטואציה בה נמצא אותו אדם, לבין המלל המילולי והמלל הבלתי מילולי. בדקות הראשונות לראיון, כאשר ענבל אור מדברת על הגעתם של בלשים וחוקרים למשרדיה, ולאחר מכן על כך שלא נתנו לה לדבר עם 4 בנותיה, זולגות דמעות מעיניה לשבריר של שניה ומבטה מופנה לכיוון שמאל מטה. העיניים הם האיבר היחיד בגופנו שלא ניתן לשלוט בו! מאחר ותנועות העיניים מופעלות ומונעות ע"י תת המודע. כשאדם מסתכל שמאלה למטה, המשמעות היא שהוא מתחבר לרגשות עמוקים, בדרך כלל שליליים. ואכן כשענבל אור מדברת על הסיטואציה בה היא נשברה, כאשר הגיעה למשרדים וראתה כ 30 חוקרים, סיטואציה בה נלקחו לה הטלפונים והיא לא יכלה לדבר אפילו עם בנותיה, מדובר באמת צרופה. מספר שניות אחר כך, גיליתי מיקרו הבעה של בוז! וכאן ברור שהיא בזה לאותם חוקרים ולאותה סיטואציה שהיא נקלעה אליה, מה שמצביע על חוסר לקיחת אחריות אמיתית למעשיה. הרגע בו נראתה ענבל אור "לוקחת אויר" באופן מוגזם, בערך אחרי דקה ו-11 שניות מרגע תחילת הריאיון, אמנם נראה כמו הצגה, אך זו איננה הצגה! רגע זה נובע כתוצאה מתחושת חנק וקושי לנשום, ובניסיון להראות חזקה ולעמוד באותה הצגה של "האימא\האישה החזקה שלא נשברת". אותו בכי שנחשפנו אליו בראיון עימה, אכן אמיתי ומשקף את תחושותיה של ענבל למצב אליו נקלעה.  כמובן שזוהי תחושתה האובייקטיבית מזווית ראייתה! כשכן לטעמי המקצועי פה טמון המכשול האמיתי. מדובר בבחורה נרקיסיסטית, שתפיסת המציאות שלה בעייתית. היא אכן מאמינה בכל ליבה כי נעשה לה עוול, והיא אכן מאמינה בכך שבנק מזרחי פעל בכדי לפגוע בה באופן אישי, ושנעשה לה רצח אופי. אך עם זאת, ניתן לזהות כיצד מעוותת ענבל את המציאות וברגעים אלו בהחלט מצאתי עובדות ברורות לשקר. כשהמראיינת שואלת אותה על מאות לקוחות ששילמו על דירות שהובטחו להם, ענבל עוצמת עיניים לשבריר שניה. הדבר מעיד על כך שהיא מתכחשת לעובדה זו , לא רוצה לשמוע או לדעת. תוך מענה, מנסה ענבל להסביר כי תחזיר ולא תפקיר אף לקוח – במילה "כולם" ניתן לראות כי עיניה נעצמות. מיקרו הבעה זו מעידה על שקר (העיניים הן ראי לנפשו של האדם ולכן אדם משקר יעצום את עיניו או יוריד את העפעפיים ל"חצי התורן") בכדי להסתיר את האמת הפנימית שלו. בדקות האחרונות לראיון מדברת ענבל על כך ש"הבנק ישלם" – היא מתכוונת לכל מילה שהיא אומרת. מביעה איום גלוי בשפה המילולית, אך גם בשפה הבלתי מילולית, בה היא חושפת שיניים, מרימה את הראש כלפי מעלה ומשתמשת באצבע המורה של יד ימין, בתנועת איום ברורה.  מצרפת כאן את סרטון הריאיון המנותח. שווה לצפות בו וללמוד את הלקח. כולי תקווה שלא תמצאו עצמכם חסרי אונים כמו אותם לקוחות של ענבל אור.  שלכם, מעיין בשן מומחית לשפת גוף

ניתוח ראיון עם אלי פימשטיין ורוני קדם

הדבר הראשון שמבחינים בהתנהגות של אלי (האבא), הוא העובדה כי לא מישיר מבט כמעט אף פעם במהלך הראיון ומוריד את העפעפיים לחצי התורן, אחד הסממנים המעידים על שקר. כפי שהתייחסתי המאמר האחרון, העיניים הן האיבר היחיד בגופנו שלא ניתן לשליטה מאחר והן נשלטות ע"י תת המודע. מאחר ואין לנו דרך לשלוט בעיניים הפעולה האוטומטית שאנו נתקלים בה לרוב כשאדם משקר היא הסתרה של העיניים. ולכן נמצא בקרב אנשים המשקרים ניסיון להסתיר את העיניים אם ע"י עצימת עיניים, הורדה של העפעפיים, קושי להישיר מבט ועוד.   מכאן, העובדה שאלי לא מיישיר מבט, באה על מנת לנסות לשטשט את העובדה שמשקר בראיון. רוני לעומתו מישירה מבט ברוב הריאיון, מסתכלת במבט מאוד נחוש. רואים שעצובה ודואגת, ע"י כיווץ הגבות מעל גשר האף. כמו כן, חשוב להתייחס לאופן המשחק אותו משחק אלי כשרוצה להעביר מסר כי הוא נסער רגשית.  כאשר אדם נמצא בסערה רגשית (דואג, לחוץ עצוב) טונוס השרירים בפניו בפרט ובכל גופו בכלל עולה בצורה משמעותית. כתוצאה מכך, בשלב הראשון מתכווצים שרירי הפנים ובשלב השני כתוצאה מכך יתחיל תהליך של הפרשת נוזלים (כגון: דמעות, נזלת, ריבוי רוק). מדובר באלמנט פיזולוגי שלא ניתן לשלוט בו. במקרה של אלי ניתן לראות כי אף אחת מן התופעות הנ"ל מתקיימת מה שמעיד על זיוף מצבו הרגשי. מתחילת הראיון בוחר אלי לחבק דובי של הודיה. כביכול ניסיון לחבר את הקהל לביתו הנעדרת אך בפועל כאשר בן אדם שם אלמנט על עצמו, ויוצר מעין חוצץ בינו לבין הקהל (הדובי מהווה חוצץ) ובינו למצלמה ולמראיינים, זה מעיד על הניסיון "להסתתר" מאחורי אותו אלמנט המשמש עוגן ומענה לחוסר הביטחון בדבר הצלחתו להסתיר את האמת. ניתן להבחין כי גם רוני (האמא) מחזיקה דובי, אך יש הבדל באופן ההחזקה של החפץ, אלי שם כחוצץ מאוד ברור ורוני מניחה את הדובי לידה. דבר נוסף, שכדאי להתייחס אליו הוא מיקרו הבעה בידיים- כאשר אלי מחבק את הדובי, יד שמאל מחזיקה את ימין. המשמעות היא שהישות השמאלית שלו מרגיעה את הצד האלים של האישיות שלו (הצד הימני) ועוצרת אותה מלהתפרץ החוצה. בנוסף ניתן ליראות כי אופן האחיזה משמעותי – אחיזת יד שמאל את יד ימין בפרק כף היד. בעגה המקצועית ניקרא לאחיזה זו "אחיזת אמא" (כפי שאמא אוחזת את ילדיה כשרוצה להעבירם את הכביש). מעיד על צורך בניחום והרגעה עצמית.   נקודות מרכזיות בראיון: 0:32-0:34 אלי עושה עצמו בוכה, אך במקום בכי, עצב ודמעות זולגת לו מיקרו הבעה של בוז. ראשו כל הזמן פונה לכיוון שמאל לבת זוגו, אך למעשה מפנה אוזן אחת כלפיה ובוחן את תגובותיה למשחק שמשחק. האם מאמינה לו או חושדת בו. 1:04 בשלב זה כנראה רוני חושדת בו ומשחקת את "משחק הביחד", נתון זה ניתן ללמוד מאחר ואוחזת את האצבע המאשימה, ומסתכלת לכיוון שלו. לא מישירה מבט מסתכלת למטה ויד ימין אוחזת באצבע מאשימה של יד שמאל (האצבע מורה). אלי לעומתה לחלוטין באחיזת אמא יד ימין ביד שמאל.  הוא מרגיש מאויים מאושרת קוטלר המראיינת (למרות שהיא לא מנסה לערער אותו), ולכן היד התחלפה. כעת יד ימין אוחזת אחיזת אמא ביד שמאל, כלומר הוא מנחם את עצמו. 1:20 בדקה זו ניתן ליראות כי רוני האם מכווצת גבות ומביעה חוסר אמון וחשד כאילו לא מסתדר לה מה שאלי אומר. לעיתים כשאנחנו מנסים להעביר מסר מסויים לעולם ומסר זה אינו נכון, מבלי משים לב תנועת הראש תסגיר את האמת. אצל אלי ניתן לראות את זה בדקה .1:22 אומר דברים למצלמה אך במקביל מזיז את ראשו כאומר "לא" עם הראש, כלומר מבטל למעשה את מה שהוא אומר ומסגיר את עצמו וכל זה מבלי להיות מודע למסרים הנסתרים שמעביר לעולם. חוסר הלימה נוסף שניתן להבחין בו קורה בדקה 1:37-1:38 למעשה אומר "לא מאבדים תקווה" אך עוצם את העיניים ... שוב כדי שלא תתגלה האמת שהוא כבר יודע. 2:02 בשלב זה מנסה אלי להתאמץ בכדי להעביר מסר לעולם שהוא בוכה, כשאדם בוכה תופיע מיקרו הבעה של עצב, הגבות מתכווצות כלפי מטה לכיוון גשר האף. כשאדם מתאמץ להרים אותם, (כפי שניראה אצל אלי) זו מיקרו הבעה של הפתעה, שוק והלם, לא של עצב. כלומר המיקרו הבעה לא מתאימה לסיטוציה, עושה מאמץ עם השפתיים והסנטר להראות שכאילו בוכה אבל זה לא אמיתי, בכי ללא דמעות, בכי תאטראלי. 2:08-2:10 בשלב זה אומר "רוצים את הבת שלנו" ומשפיל מבט, לא מישייר מבט שוב בכדי שלא נגלה את האמת. אצל רוני ניתן לראות מיקרו הבעה של עצב, כיווץ הגבות כלפי מעלה, מעיד על דאגה ועצב אמיתי. 4:41 בשלב זה אלי סוגר את הפה ומכניס לשון מתחת לשפה התחתונה. בשפת הגוף למיקרו הבעה זו נקרא בלימה עצמית, עוצר את עצמו כדי לא לפלוט אינפורמציה שתסגיר את מה שרק הוא יודע. כמראה לאלי ורוני הצער לא פוסח גם על אושרת קוטלר המראיינת, על פניה באופן ברור ניתן לראות הבעה של עצב וכאב. למרות שבדרך כלל תפקיד המראיינת הוא להיות אובייקטיבי, ניתן להבחין כי היא מאוד כואבת את מה שעובר עליהם. לסיכום, שפת גופו של אלי בראיון הצליחה להטעות אנשים רבים שהאמינו בחפותו. בזמנו היה מדובר במקרה נדיר ופעם ראשונה שאירוע מסוג זה קורה בישראל. הרבה אנשים נתנו לרגש להשתלט עליהם ולא בחנו את הסיטוציה באופן ברור ולכן לא עלו עליו. לעומת זאת, במשטרה אשר חשדו בו מראשית החקירה, הראיון רק חיזק את חשדותיהם. את התוצאה הסופית כבר כולנו כבר יודעים...

מה אומרות עיניך?

האם אתם מסתכלים בעיניים של אנשים בזמן שאתם משוחחים איתם? האם אתם באמת מסתכלים לעומק, לא סתם זורקים מבט, אלא ממש בוחנים אותם? אולי כדאי שתתחילו. הכרה והבנה של דפוסי עיניים תאפשר לכם, ליהנות מיתרון משמעותי הן בחיי המשפחה והן בעבודתכם באשר היא. תנועות העיניים הן היחידות בגוף אשר לא ניתנות לשליטה, לכן חוקרים רבים במשטרה ובשב"כ עוקבים במהלך החקירה אחריהן בכדי לדעת מה מסתתר מאחורי המסר המילולי הנאמר ע"י הנחקר.באמצעות כלי זה ניתן לאבחן האם האדם מולי דובר אמת וכיצד באמת מרגיש לגבי המתרחש. כאשר אתם מדברים עם אדם כלשהו- עם לקוח, מנהל או אפילו בן זוג התבוננו בעיניו, ושימו לב לאיזה כיוון מפנה את מבטו. כך תוכלו לקבל יתרון משמעותי בהבנת המסרים ובבניית התקשורת ביניכם. רוצים לקבל דוגמא? תארו לכם סיטואציה של ויכוח עם בן הזוג או לחילופין מצב בו אתם עסוקים בלהט לתת הסבר אודות המוצר המעולה שאתם משווקים במהלך הוויכוח או הפרזנטציה, אתם שמים לב כי מבטו של בן השיח בורח למטה וימינה. ממש ברגעים אילו בן הזוג מנהל דיאלוג פנימי בו ישנן לעצמו מה ואיך יגיב למה שאמרתם. הוא אינו מקשיב לנאום חוצב הלבבות שלכם ולכן חבל לבזבז אנרגיה בהסברים או תקיפות. מבט מעלה ימינה  כשאתם מנהלים שיחה ואדם שמולכם מסתכל ימינה למעלה סימן שמתנהל כרגע בערוץ החזותי וברגעים אילו ממש נזכר בתמונה מהעבר, למעשה שולף אינפורמציה מהזיכרון. מבט מעלה לצד שמואל כשאתם מנהלים שיחה והאדם שמולכם מסתכל שמאלה למעלה הוא עדיין בערוץ החזותי אך כרגע דולה אינפורמציה מהדמיון, כלומר: מפעיל את הדמיון כדי לצייר תמונה שלא היתה, אחד הסממנים המעידים על שקר. בכדי לברר אמת בדבריו של בן הזוג/ הילד או הקולגה, עליכם לשאול שאלה מאוד ספציפית ולעקוב אחרי תנועת העיניים תוך כדי מתן התשובה אם עיניו קפצו שמולה למעלה סביר שמשקר לגבי הסיטואציה או חלק ממנה.  מבט אופקי ושמאלה – ממציא קולות \ צלילים שלא שמע מעולם מבט אופקי ימינה – נזכר בצלילים - האם אתה יכול להיזכר בשיר האהוב עליך? כמו לדוגמא בסרטון הבא של בני נועם שמנסה להיזכר במהלך השיחה במה שהקריאו לו בביה"ס: מבט למטה וימינה – מנהל דיאלוג עם עצמו. אדם המשנן לעצמו משפטים אותם מתכנן להגיד לפני פגישה חשובה מבט למטה ושמאלה – התחברות לתחושות פנימיות. כשאנו נעלבים, חשים שלא בנוח או מתחברים לתחושה פנימית אחרת יופנה מבטינו למטה ושמאלה זכרו, העיניים הם הראי לנפשו של האדם, העיניים מספרות לנו את הסיפור האמיתי, הישירו מבט והסתכלו פנימה. בכדי להקל עליכם, ומכיוון שאני מאמינה כי אין טוב יותר ממראה עיניים, אני מצרפת באהבה גדולה סרטון תוכן מעולה שצילמתי עם תומש (תומר שרון). תהנו!